סופיר ואח' נ' מליבו ישראל בע"מ ואח'

החלטה ופסק דין חלקי

לפני שתי בקשות לסילוק התביעה על הסף.

האחת, מטעמה של הנתבעת 1 . האחרת, מטעמם של הנתבעים 4-11.

במסגרת כתב התביעה טענו התובעים כי הינם בעלי הזכויות הרשומים של יחידה מס' 2 בבניין ברחוב בוקסר 24 בנס ציונה, הידועה גם כגוש 5102 חלקה 205 (להלן: "הבניין").

עניינו של הליך זה הוא עתירתם של התובעים כי בית המשפט יורה לנתבעים, או מי מהם לתקן את התקנון המוסכם של הבית המשותף באופן שבו יחידות משנה 1 ו 2, המצויות לכאורה בקומת הקרקע, לא יישאו בהוצאות אחזקת המעלית בבניין, וכי שיעור ההשתתפות בהוצאות אחזקת הרכוש המשותף, יהא לפי היחס שבין שטח הדירה בפנים הדירה לבין סך שטח הרצפות של פנים כל הדירות במבנה.

בקשת הנתבעים 4-11

במסגרת הבקשה לסילוק על הסף טענו הנתבעים 4-11, את הטענות המרכזיות הבאות:

א. קיים מעשה בית דין, נוכח ניהולו של הליך קודם בפני כב' המפקחת על המקרקעין ברחובות, במסגרתו נקבע כי על התובעים לשאת בהוצאות נשוא כתב התביעה הנוכחי.

ב. העדר עילה כלפי הנתבעים 4-11, ככל שעילת התביעה היא חוזית, וזאת שעה שהסכם המכר מכוחו מוגשת לכאורה התביעה, נחתם בין התובעים לבין הנתבעת 1 בלבד.

ג. העדר סמכות עניינית, ככל שעילת התביעה היא זכויות במקרקעין, שעה שנוכח הוראות סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984, נתונה הסמכות לבית המשפט המחוזי בלבד.

ד. התיישנות- מקום בו התובעים היו מודעים לכלל הנתונים העובדתיים נשוא בקשתם זו, כבר בעת התקשרותם בהסכם המכר בשנת 2001, או לכל המאוחר ביום 21.11.2004, בעת רישום התקנון המוסכם של הבית המשותף, ולא פעלו בהתאם במשך שנים ארוכות, התיישנה תביעתם.

ה. שיהוי.

בקשת הנתבעת 1

במסגרת הבקשה לסילוק התביעה על הסף, טענה הנתבעת 1, את הטענות המרכזיות הבאות:

א. עילת תביעתם של התובעים נוצרה באחד מן המועדים הבאים: חתימה על הסכם המכר, מסירת החזקה, מועדי חלופת התכתובת בין הצדדים לעניין התביעה, המועד בו החלו התובעים לשאת בעלויות נשוא התביעה, מועד רישום תקנון הבית המשותף.

ביחס לכל אחד מאלו, חלפו למעלה משבע שנים, קודם שהוגשה התביעה, ומכאן כי זו התיישנה.

ב. שיהוי ניכר אשר יש לראות בו כדי זניחת טענות התובעים.

ג. השתק ומניעות מכוח התנהלותם של התובעים.

ד. חוסר תום לב.

במסגרת התגובות לבקשות, טענו התובעים כי תביעתם לא התיישנה , כי חוסר תום הלב הוא דווקא נחלתם של הנתבעים אשר גרמו במעשיהם ובמחדלם לתובעים לשאת בהוצאות לו להם.